רשימת תעודות סל להדפסה
 
נתוני שווי הוגן יומיים
 
 


  * תעודות סל עם מחזור המסחר הגבוה ביותר  
 
 

סקטור התשתיות בארה"ב / מרץ 2018

 

סקטור התשתיות בארה"ב

 

רוחות של שינוי נישאות בשיח הכלכלי בארה"ב. לאחר שנים בהן הוזנחו התשתיות בארה"ב, החליטה הממשלה האמריקאית שהגיע הזמן לשינוי. רשתות האינטרנט, אתרי החדשות הכלכליים, חברות הייעוץ המובילות בעולמות הפיננסיים, כולם כאחד נושאים עיניהם לסקטור התשתיות ומאמינים כי תעשיית התשתיות האמריקאית ניצבת בפני עידן חדש, לאחר שנים ארוכות של שפל.

אפיק ההשקעה בסקטורים בארה"ב עובר תהליכים דרמטיים בשנים האחרונות. החל מתחומי הטכנולוגיה שמרכזים עניין יותר מכל (סייבר, רכבים אוטונומיים, בלוקצ'יין, בינה מלאכותית וכו'), דרך הפיננסיים שמראה סימנים של חוזקה על רקע יישום לקחי משבר הסאב פריים ב- 2008 ונהנה מעליות הריבית לאחר תקופה של ירידות, ועד לחברות האנרגיה שמסתגלות להתייצבות מחירי הסחורות לאחר שנים של ירידות דרמטיות. כיום, עם הפנים לרבעון השני של שנת 2018, השיח הכלכלי, בעיקר זה שבארה"ב, מתמקד בחברות התשתיות והרפורמות הצפויות להן בשוק האמריקאי, כשגם סקטור התשתיות הוותיק נמצא בעיצומה של מהפכה טכנולוגית.

 

Make America great again

 

רבות נכתב על דונלד טראמפ וכמספר הכותבים כך מספר הדעות, אבל אין ספק שכולם מסכימים, את מה שהוא מכריז שיעשה, הוא אכן עושה. ראינו את זה ברפורמת המס הגדולה שאושרה, וראינו את זה גם בהחלטות מדיניות פוליטיות עליהן הוא התבטא. אם כך, אי אפשר להיות אדישים להכרזתו של טראמפ על חידוש כולל של התשתיות שבארה"ב, בהיקף השקעה עצום של 1.5 טריליון דולר.

 

מה כוללת התכנית?

 

כאמור, לאחר שנים של הזנחה של מרבית התשתיות הציבוריות בארה"ב, הכריז נשיא ארה"ב כי ממשלתו תעניק סיוע ותעודד השקעות בהיקף כולל של 1.5 טריליון $ לחידוש ושדרוג נמלי התעופה, תשתיות חשמל ואנרגיה מסורתית, תשתיות מים, כבישים, מחלפים, גשרים ועוד.  לפי ההערכות שפורסמו באתר בלומברג, ההשקעה תיושם ב- 200 מיליארד דולר כהשקעה בפועל של הממשלה, כש- 1.3 טריליון $ נוספים יהיו במסגרת עידוד המדינות, הרשויות ומשקיעים פרטיים. איך? למשל; 20 מיליארד $ ישמשו למטרות הלוואות ורכישת אג"חים מגופים שיבצעו השקעה בתשתיות , 50 מיליארד $ יוענקו למדינות שיניעו פרויקטים חקלאיים, 10 מיליארד $ לקרנות שיעסקו במימון תשתיות פדרליות ועוד. מלבד המשמעות התקציבית (200 מיליארד $ מתוך תקציב 2019) שגוררת התנגדויות ומעלה שאלות אודות החוב הציבורי הענק שיש לאמריקאים, השיח בקהילה העסקית נסוב בעיקר סביב ההזדמנות יוצאת הדופן שמוענקת לחברות התשתיות – הרי הם קבלני הביצוע של התכנית של טראמפ.

יהיה מי שיאמר שהדרך לאישור רפורמת התשתיות של טראמפ עוד רחוקה מאישור, אבל מבט אל הוצאות הממשלה על סקטור זה מציג תמונה עגומה, שכן הוא בשפל מזה כעשור. לכן, האופוזיציה שתנסה למנוע את אישור הרפורמה בטיעונים תקציביים, תצטרך להתעמת עם העובדה כי האזרח האמריקאי לא נהנה משיפור תשתיתי מזה זמן רב. הבשורה כי אמריקה צריכה לדאוג לאזרחי אמריקה היא שהביאה את טראמפ לכס הנשיא, שירתה אותו בהכרעת התקציב לרפורמת המס, ונראה כי היא בדרך לשרת אותו גם בסוגיה זו של התשתיות.

 

תשתיות – תעשייה ישנה או מובילת חדשנות טכנולוגית?

 

חברת  Sagework האמריקאית המספקת נתונים פיננסים, בחנה את פוטנציאל קצב הצמיחה של שלל התעשיות שבארה"ב, וקבעה כי מבין 10 התעשיות הצומחות ביותר בשנה הקרובה (2018), 7 הן מתחומי התשתיות והבנייה. לכאורה העניין תמוה, כיוון שאנו נמצאים בעיצומו של העידן הטכנולוגי, בו החדשנות היא זו שנותנת את הטון לצמיחת המדינות, בעיקר מדינות המערב, ואילו חברות התשתיות עוסקות בעיקר בתעשייה ישנה ומסורתית שלא מאופיינת בחדשנות טכנולוגית, אך לא כך הדבר.

בדו"ח שפרסמה חברת Sagework מוסבר כי חברות התשתיות הפכו לחברות בעלות אופי טכנולוגי לכל דבר ועניין. זה בא לידי ביטוי בשירותים המקוונים שהם מעניקים לקבלני הביצוע כמו גם ללקוחות עצמם. חברות העוסקות בעבודות גמר וניהול מבנים דואגות לתחזק ולבצע את הפרויקטים שלהם, בין השאר, ע"ג פלטפורמות דיגיטליות ברשת. גופים העוסקים בעיצוב ותכנון ממדלים את העבודות שלהם על גבי ממשקים ממוחשבים ומקוונים, שיפורים טכנולוגיים בתהליך הייצור והיריעה עוד ארוכה. כך יוצא, שלצד ההזדמנות האדירה שעומדת לפתחן, חברות התשתיות נהנות גם הן מההאצה הטכנולוגית שמשמשת אותן בתהליכי הבנייה עצמם, ובכך מצליחות להתייעל ולהיות רווחיות ומקיפות יותר.

סימן שאלה נוסף המרחף סביב סקטור התשתיות נעוץ בעומס הבירוקרטי המושת על החברות בתחום, מהסיבה הפשוטה כי פרויקטים של תשתיות הם בליבת המגבלות הרגולטוריות כיוון שהם ברובם, ציבוריים ובהיקפי ענק. מלבד 'בעיית' הבירוקרטיה, קיים גם צד חיובי מבחינת חברות התשתיות והוא הביקוש הקשיח למוצרים שלהן. בשונה ממוצרי צריכה, טכנולוגיה, פיננסיים ועוד, המוצר אותו מנפקים חברות התשתיות הוא נצרך ברמה הקיומית (כבישים, גשרים, נמלי תעופה), ולכן הביקוש הקשיח. אם כן, לצד הבירוקרטיה שתיארנו, קיים גם הצד החיובי בדמות הביקושים. אבל, וזה אבל גדול, חלק גדול מהתכנית עליה הודיע טרמאפ מתייחסת גם להקלות הרגולטוריות שאותם הנשיא מבקש לקדם. כאיש עסקים שהגיע מעולם היזמות (בעיקר נדל"ן) נדמה כי ההבנה ששוק חופשי, בו נטל הבירוקרטיה הוא שם דבר, הוא שוק לוקה, ברורה לחלוטין בעיניו של טראמפ. ניתן לומר שככל שהוא יעמוד בהבטחותיו, האפקט של הרפורמה יבוא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, גם באיכות העובדים (הכשרת עובדים איכותית בתמיכת הממשלה) ובשכר הריאלי, ממילא גם במצבו של הצרכן האמריקאי, בהוצאותיו ומכאן גם לצמיחה הכללית.

 

מדד התשתיות – S&P Utilities select sector

 

חברות התשתיות הן העיקריות ליהנות מהרפורמה אותה מגבש טרמאפ, וכמו בכל 'מומנטום' חיובי של סקטור או פירמה כזאת או אחרת, תשומת לב המשקיעים מתמקדת בחברות הבורסאיות ע"מ להניב רווחים מההזדמנויות העולות. הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בסקטור התשתיות, כיוון שהשחקניות הגדולות והמרכזיות ביותר הן ציבוריות, והשקעה בהן מתאפשרת לכולם. השקעה במדד המייצג את החברות הגדולות והבולטות מתחומי תשתיות החשמל, האנרגיה והמים, מדד ה- S&P Utilities select sector, הינה הדרך הפשוטה לחשיפה הסקטוריאלית הזו. אין ספק כי ככל שהרפורמה תצא לדרך ותצליח, כלל החברות ותתי התעשיות של עולם התשתיות ייהנו מכך, ואפשרות החשיפה דרך המדד היא היחידה הנותנת מענה לכלל האפשרויות.

אחת הטענות הוותיקות לגבי תחום התשתיות, גורסת כי הצלחתו קשורה במחירי המימון הקיימים בסביבה העסקית שלהם, כלומר הריבית. אין חולק על כך שריבית נמוכה טובה לחברות התשתיות, כיוון שמרכיב המימון הנגזר מהריבית במשק, קריטית לשורת הרווח שלהן. אי לכך, במציאות המוניטרית הקיימת של מתווה העלאות ריבית, יש כאלה שטוענים שחברות התשתיות עשויות להיפגע. לכן, וכתשובה ישירה לכך, הודיע טראמפ כי הרפורמה, במהותה, היא השקעה כספית דה פקטו של הממשלה, לצד סבסוד אדיר שיוענק במסגרת שת"פ ועידוד החברות בענף. אם כן, גם בהתייחס להיבט המוניטרי ובוודאי של זה הפיסקאלי, טראמפ מציג תשובות ופתרונות לחברות בתחום ויהיה מעניין לראות אותן מנצלים את זה.

 

תיאור המדד

 

מדד ה- S&P Utilities select sector מרכז 28 חברות מתחום התשתיות, כאשר כולן נכללות במדד ה- S&P 500. החלוקה התת סקטוריאלית במדד מתפלגת כך שכ- 80% מהחברות הן מתחום תשתיות החשמל, כ- 15% עוסקות בתשתיות קוויות וכ- 5% הן כאלו שפעילותן היא בתחומי תשתיות המים. החברות במדד מאופיינות ביציבות וחלוקת דיבידנד בשיעורים הגבוהים ביותר מבין כלל הסקטורים בבורסה האמריקאית. שיעור הדיב' הצפוי לשנה הנוכחית (2018) עומד כיום על כ- 3.8%, יותר מכפול מזה שצפוי לחלק מדד ה- S&P 500, שצפוי להסתכם בכ- 1.8% בלבד.

 

TRADINGECONOMIC:מקור

 

זו אינה תופעה מקרית אלא מאפיין עקבי שחוזר על עצמו עשרות שנים, כפי המתואר בגרף הבא:

 

TRADINGECONOMIC:מקור 

 

 

כפי שנכתב לעיל, השנים האחרונות לא הביאו בשורה גדולה עבור חברות התשתיות, אך עבור המשקיעים עובדה זו מהווה סיבה נוספת לאטרקטיביות של הסקטור, כיוון שהוא עדיין לא מתומחר בהתאם להזדמנויות שמביאה איתה הרפורמה של טרמאפ. בעוד שמרבית הסקטורים ביצעו עלייה מרשימה בשנים האחרונות, שעתן של חברות התשתיות עדיין לפנינו, כפי המתואר בגרף מטה.

 

ביצועי הסקטורים בארה"ב ב- 10 השנים האחרונות

 

 

מקור: מערכת BLOOMBERG, נכון ליום 21.03.18

 

סיכום

שנת 2018 מסתמנת כשנה שבה חברות התשתיות יהיו במוקד עיני המשקיעים. רפורמת התשתיות בשילוב עם רפורמת המס צפויות להביא לצמיחה בפעילות החברות בסקטור התשתיות, זאת לצד שיפורים טכנולוגיים שמייעלים ומשדרגים את ביצועיהן ושורות הרווח שלהן. לאחר שנים של עליות של שאר הסקטורים שבארה"ב, ובפרט הבריאות, הטכנולוגיה וכו', ייתכן ושהרפורמה הגרנדיוזית של טראמפ, תחזיר את חברות התשתיות לגדולתן.

 

 

 



 
 
 
 
סקירות אחרונות
 
יפן- סקירה כלכלית / פברואר 2018  


גרמניה- סקירה כלכלית/ ינואר 2018  


קיצוץ המיסים האמריקאי יוצא לדרך, האם מלחמת המיסים בפתח? / ינואר 2018