רשימת תעודות סל להדפסה
 
נתוני שווי הוגן יומיים
 
 


  * תעודות סל עם מחזור המסחר הגבוה ביותר  
 
 

יפן סקירה כלכלית - היציאה מהמשבר הגרעיני / אוקטובר 2011

 


יפןאוכלוסייה: 127.6 מיליון (2011)

תמ"ג: 5.45 טריליון דולר (2010)

תמ"ג לנפש: 34,000 דולר

צמיחה שנתית – תמ"ג: 0.7% (צפי לשנת 2011)

שיעור אינפלציה: 0.2% (אוגוסט 2011)

ריבית: 0%-0.1%

שיעור אבטלה: 4.3% (נכון לאוגוסט 2011)

מטבע: ין יפני -  76.45 לדולר ארה"ב

דרוג אשראי:S&P) AA- ), Aa3 (Moody's)

 
 


נקודות מפתח
 - הכלכלה השלישית בגודלה בעולם במונחי תוצר
 - חזרה לשיעור צמיחה חיובי לאחר אסון הטבע והמשבר הגרעיני
 - מובילות טכנולוגית וכושר המצאה מהטובים בעולם
 - יחס חוב לתוצר הגבוה בעולם, אך רובו חוב פנימי
 - הזדקנות וקיטון באוכלוסייה
 - תחלופה של שישה ראשי ממשלה בחמש השנים האחרונות


רקע

יפן הינה מדינה שונה בנוף המדינות האסיאתיות, ומרבית מאפייניה דומים יותר למדינות המערביות. למרות ששטחה של יפן קטן במקצת מקליפורניה, ומכיל כ- 127 מיליון תושבים, ללא משאבי טבע, כלכלתה מדורגת שלישית בעולם אחרי כלכלת סין וכלכלת ארה"ב.


עד למלחמת העולם השניה, עסקה יפן בהתעצמות צבאית וכוחה היה רב משל שכנותיה האסיאתיות, כאשר הוא סייע לה לכבוש מדינות שכנות לאורך ההיסטוריה. לאחר ההפסד במלחמת העולם השניה, הקדישו היפנים זמן רב יותר לפיתוח הכלכלה על בסיס בניית יתרון יחסי בחדשנות טכנולוגית. ההוצאות הצבאיות פחתו לשיעור נמוך מאוד מהתוצר והצמיחה הייתה חזקה עד לתחילת שנות ה- 90, בהן התרחש משבר נדל"ן, אשר גרם לדיפלציה מתמשכת וריבית נמוכה למשך עשור. העשור כונה "העשור האבוד", בו הצמיחה הייתה אפסית, למרות שקובעי המדיניות היפנים ניסו לעודד את הכלכלה לצמיחה, גם במחיר של הגדלת החוב הציבורי ושמירת ריבית אפסית.


המשבר במדינות המזרח בתחילת שנות ה- 2000 והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 הקשו מאוד על יציאתה של יפן מהקיפאון המתמשך בצמיחה. דווקא כאשר נראו ניצני יציאה מהמשבר האחרון בחודש מרץ השנה, פקד את יפן אירוע טרגי של רעידת אדמה. החזקה ביותר בשנים האחרונות, המלווה בצונאמי ובפגיעה בתחנות כוח גרעיניות.


אחד האתגרים הגדולים של יפן (כלכלה המבוססת על ייצוא) הוא לצאת מחוזקת מהמשברים האחרונים, בסביבה בה העולם המערבי נאבק על מנת לצמוח.

 


האסון הגרעיני והשלכותיו על הפקת אנרגיה

האסון הגרעיני נבע מרעידת האדמה החזקה ביותר שהכתה ביפן, דרגה 9 בסולם ריכטר. הרעידה גרמה לגל צונאמי ולפגיעה בכורים הגרעינים בפוקשימה, שפלטו קרינה ויצרו אסון השווה בחומרתו לאסון צ'רנוביל שהתרחש ב- 1986. עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם, אלפים נהרגו, ומיליוני תושבים נשארו ללא קורת גג, חשמל ותחבורה. היקף ההרס הינו עצום, והפגיעה בכלכלה הורגשה בעיקר על ידי קיטון ביכולות הייצור ופגיעה בשרשרת האספקה העולמית.


יפן היא מצרכניות האנרגיה הגדולות בעולם, אך אין בשטחה משאבי טבע שיכולים לספק את האנרגיה הנדרשת למדינה. לכן, בחרה יפן להתמקד בייצור אנרגיה על ידי כורים גרעינים. טרם האסון, כ- 28% מייצור האנרגיה ביפן התבצע בכורים גרעיניים. כחצי שנה לאחר האסון, פועלים רק כ 70%-80% מבין 54 הכורים הגרעיניים שביפן.


קיים דיון פוליטי לגבי המשך הפקת האנרגיה הגרעינית, לאור הסכנות הגדולות שבדבר. ראש הממשלה שהתפטר, נאוטו קאן, הצהיר כי צריך להפסיק את הייצור בכורים גרעיניים. אך מחליפו, יושיהיקו נודה, הודיע כי ארצו תמשיך להפיק אנרגיה גרעינית, תוך בטיחות מרבית ברמה הגבוהה בעולם, וזאת למרות ההתנגדות הציבורית למהלך זה. ראש הממשלה טען כי הפקת אנרגיה גרעינית הינה חיונית וקריטית להתאוששות הכלכלה.

 

  ייצור אנרגיה ביפן

 ייצור אנרגיה ביפן


האסון העלה לראש סדר היום את סוגיית בטיחותם של הכורים הגרעיניים בעולם, וכבר הביא להודעת ממשלת גרמניה על הפסקת הפקת אנרגיה גרענית במדינה, עד שנת 2022. ביפן הצהירו שבמקביל לחידוש פעילות, הכורים יפעלו במרץ להגדלת הפקת אנרגיה ירוקה.


הצמיחה ביפן

לאחר שנתיים רצופות של קיטון בתוצר ב- 1.2% ו- 6.3% בשנים 2008 ו- 2009, בהתאמה, בשנת 2010 חלה צמיחה גבוהה ברמה של 4%. נראה כי הצמיחה הגבוהה הייתה נמשכת גם במהלך שנת 2011 לולא האסון שפקד את המדינה. הצמיחה ברבעון השני של 2011 הייתה שלילית בשיעור של כ- 0.5%, אך הצפי כי שנת 2011 תסתיים בצמיחה חיובית של 0.7%.


במהלך הרבעון השני צנח הייצוא בכ- 18% כתוצאה מפגיעה ביכולות הייצור של מפעלים רבים, הנובעת מפגיעה ישירה במפעלים וגם מפגיעה בהספקת החשמל השוטפת. הצמיחה לשנת 2012 צפויה להתחזק ולעמוד על 2.5% עד 3%. רעידת האדמה החזקה והפגיעה בכורים הגרעיניים לייצור חשמל, פגעו ביכולות הייצור של חברות רבות ובהתאם לכך בהיקף הייצוא של המדינה. ברבעון השלישי הייצור התעשייתי והייצוא השתקמו במהירות, הביטחון הצרכני עלה והצפי הוא כי ההוצאה לתצרוכת פרטית תגדל. כמו כן, ההוצאה הממשלתית תגדל בעקבות השינויים בתקציב לשנת 2011, שנועדו לאפשר ולזרז את השיקום של האזורים הפגועים ושל התושבים שנמלטו מבתיהם.


שיעור הצמיחה בתמ"ג של יפן מול מדינות נבחרות בעולם, ב-%
 

שיעור הצמיחה בתמ''ג של יפן מול מדינות נבחרות בעולם

מקור: IMF, עיבוד: תכלית


התחזקות הין מול הדולר וגידול מתון באינפלציה

שער החליפין של הין מול הדולר נמצא בשפל של חמש השנים האחרונות, ובנוסף הין התחזק גם מול מטבעות עיקריים אחרים. התחזקות המטבע היפני פוגעת ביכולתם של היצואנים היפנים להתחרות ביצואנים ממדינות אחרות, אך מנגד מעוררת גל של רכישות ומיזוגים של חברות זרות על ידי חברות יפניות גדולות. החברות היפניות מנצלות את נקודת הזמן בה המטבע יקר, על מנת להגדיל את נתח השוק העולמי שלהן ואת יכולת הייצור מחוץ ליפן, שהופכת להיות זולה יותר.


הממשלה והבנק המרכזי אינם עיוורים למצב הבעייתי והחליטו להתערב בשוק המט"ח בניסיון למתן את התחזקות המטבע, על ידי מכירה של ינים ורכישת מטבעות זרים אחרים, בדומה להתערבותן של שוויץ וישראל.


האינפלציה ביפן נמוכה מאוד ביחס למדינות אחרות בעולם, וזמן רב אף הייתה שלילית. מדד המחירים לחודש אוגוסט 2011 עלה ב- 0.1% לעומת החודש הקודם, וב- 0.2% במונחים שנתיים. עיקר הגידול השנתי נבע מעלייה של 3.5% במחירי דלק, חשמל ומים. מחירי המזון נותרו יציבים ואף ירדו בכ- 0.2% במונחים שנתיים, בדומה לירידה במחיר הדיור.


אוכלוסייה - שיעור ילודה נמוך והזדקנות האוכלוסייה


ביפן קיים שיעור ריבוי שלילי. בכל שנה נולדים 7.31 תינוקות לכל 1,000 תושבים, לעומת כ- 10 אנשים ההולכים לעולמם. היחס בין הלידות למספר הנשים הוא 1.21 ילדים לאשה, שיעור נמוך מאוד יחסית (2.06 בארה"ב ו 2.7 בישראל). בנוסף, שיעור ההגירה נטו למדינה הינו 0%, וצפוי כי לא ישתנה בזמן הקרוב לאור הפחד מאסונות הטבע האחרונים ויוקר המחייה ביפן. הגיל החציוני ביפן הינו 44.8 לעומת 36.9 בארה"ב ו- 35.5 בסין, ומעיד על הזדקנות האוכלוסייה.


הגדלת שיעור הילודה וסיפוק צרכיהם של האוכלוסייה המבוגרת ביפן יהוו אתגרים משמעותיים במהלך השנים הבאות וישפיעו על קצב הצמיחה של המדינה. ליפן יהיה קשה להסתמך על הצריכה הפרטית של תושביה לצורך צמיחה, אלא תאלץ לעשות זאת על ידי שימור היתרון התחרותי בתחומי הטכנולוגיה וסיפוק צרכיהן של האוכלוסיות הצומחות בעולם, כגון: ארה"ב, דרום אמריקה וכמובן מדינות בשווקים מתפתחים ובראשם מדינות ה- BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין).


התפתחות האוכלוסיה ביפן בהשוואה לארה"ב (במליונים)

 התפתחות האוכלוסיה ביפן בהשוואה לארה''ב

מקור: IMF, עיבוד: תכלית


יחס חוב לתוצר הגבוה בעולם, אך יכולת ההחזר טובה


מפליא כיצד אחת המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם הגיעה ליחס חוב תוצר הגבוה בעולם, אשר חצה את ה- 200%. אולם, ניתן לציין מספר הבדלים מהותיים בין יפן למדינות אחרות המצויות במשבר חובות ובעלות יחס חוב לתוצר כה גבוה. לאורך השנים, נהנתה יפן מעודף מסחרי הנתמך בעליונות טכנולוגית. בנוסף, שיעור החיסכון של אזרחיה הינו חיובי. החוב היפני המוחזק על ידי מדינות זרות נמוך באופן יחסי (12% מהחוב, לעומת 90% ביוון ומעל ל- 50% באיטליה ובאירלנד). לאור הבדלים אלו, לממשלת יפן יכולת טובה יותר למחזר את החוב על ידי הנפקת חוב חדש לאזרחיה המאמינים ביכולת ההחזר של המדינה.


בטווח הארוך יותר, תצטרך יפן להפחית את החוב הציבורי. הפחתה בהוצאות הממשל הינה האופציה הפחות סבירה, לאור הצורך בהשקעות לשיקום ההרס שנוצר בזמן רעידת האדמה. העלאת מסים הינה דרך אפשרית, אך צפויה להתנגדות פוליטית קשה בתקופה של האטה כלכלית. לכן, נראה כי יהיה קל יותר לנצל את היותו של החוב החיצוני לא צמוד למדד, על מנת לשחוק אותו בעזרת אינפלציה (הדפסת כסף). כמובן שלתהליך כזה תהיה פגיעה באזרחים, אך התוצר לנפש ורמת החיים הגבוהה יוכלו לספוג צעד מסוג זה, אם יעשה לאורך זמן ובצורה מדודה, במקביל לחידוש הצמיחה.

 


שינויים פוליטיים

ראש הממשלה היפני היוצא, נאוטו קאן, נשא במחיר של האסון הלאומי. מרבית הציבור סבר כי התנהלותו בטיפול באסון לא הייתה טובה מספיק, ולכן הוא הכריז על התפטרותו.


מאז שנת 2006, התחלפו כשישה ראשי ממשלה, דבר הפוגע ביציבות השלטונית. ראש הממשלה החדש החל מאוגוסט האחרון הינו יושיהיקו נודה, שכיהן כשר האוצר טרם למינוי. הממשלה הדמוקרטית עלתה לשלטון לאחר כ- 50 שנים של שלטון המפלגה הליברלית דמוקרטית, אך רק שיפור מתמשך במצב הכלכלי יאפשר יציבות שלטונית והמשך שלטונה של המפלגה הדמוקרטית.


כאמור, אחד הנושאים המרכזיים עמם יאלץ יושיהיקו נודה להתמודד, מלבד המצב הכלכלי, הינו המשך ייצור אנרגיה על ידי כורים גרעניים.


סיכום


יפן הינה אחת משלושת המעצמות הכלכליות בעולם, ושנייה לסין במזרח. המדינה סובלת מבעיית קיטון אוכלוסין ונזקי טבע שונים מפעם לפעם (בעיקר רעידות אדמה), אך למרות זאת יפן הינה אחת המדינות הטכנולוגיות ביותר בעולם ובעלת היקף ייצוא משמעותי של מוצרים רבים הנחשבים כאיכותיים.


למרות ששיעור החוב לתמ"ג גבוה במיוחד, ליפן ישנה יכולת למחזרו ואף לשחוק אותו על ידי אינפלציה לאורך זמן. נראה כי אסון הטבע שפקד את יפן כבר מאחוריה והסולידריות יוצאת הדופן של אזרחיה עזרה רבות בטיפול המהיר במצב. יכולת הייצור גדלה מדי חודש והכלכלה צפויה לחדש את צמיחתה, שנקטעה באסון, כבר החל מהרבעון השלישי של 2011, זאת תוך שמירה על שיעור אבטלה יוצא דופן, הנמוך מ- 5%.

 

לכלכלה היפנית ישנן הזדמנויות רבות בעתיד. מגזרי הטכנולוגיה יובילו את העולם בשנים הבאות עם עליית איכות החיים של אזרחי העולם. בנוסף, הזדקנות האוכלוסייה ושיעורי ריבוי אפסיים ואף שליליים הינם בעיה של מספר מדינות מערביות באירופה. יפן יכולה לנצל את כושרה הטכנולוגי על מנת לפתח מוצרים טכנולוגיים התומכים במתן שירותים לאוכלוסייה זו, שגדלה מיום ליום במדינות המערביות.


הזדמנות נוספת היא קרבתה של יפן למדינות האסיאתיות שלהן עוד שנים רבות של צמיחה, גם אם תהיה מתונה יותר מהצמיחה הנוכחית. מספר עצום של אזרחים במדינות המהוות יעד ייצוא מרכזי של יפן, כמו סין, הודו ותאילנד, חיים עדיין ברמת חיים נמוכה מאוד עם תמ"ג לנפ"ש הרחוק מאוד ממדינות המערב. המשך השיפור ברמת החיים של מדינות אלו מהווה את אחת ההזדמנויות הטובות ביותר ליפן על מנת להגדיל את הייצוא ולחדש את הצמיחה הכלכלית.



סקירות נוספות על יפן
יפן - האם נגמר השוק הדובי? / נובמבר 2010



 
 
 
 
סקירות אחרונות
 
תעשיות ביטחוניות - סקירה כלכלית / יוני 2017  


האם מלחמת המיסים תהיה הדלק החדש של השווקים? / מאי 2017  


ספרד – סקירה כלכלית / אפריל 2017